פיל אסייתי

קריאת טבלת מיוןפיל אסייתי
Teddy Jerusalem Zoo.jpgAsian Elephant Prague Zoo.jpg
פיל אסייתי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:מיתרניים
על־מחלקה:בעלי ארבע רגליים
מחלקה:יונקים
סדרה:בעלי חדק
משפחה:פיליים
סוג:פיל
מין:פיל אסייתי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elephas maximus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Elephas Maximus distribution evolution map.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של פיל אסייתי בוייטנאם.

פיל אסייתי (שם מדעי: Elephas maximus) הוא מין יחיד בסוג פיל ממשפחת הפיליים. בעבר היו מינים נוספים, שנכחדו. לפיל האסייתי כמה תת-מינים, ביניהם: פיל סומטרי, פיל בורנאי, פיל הודי ופיל סרי לנקי.

הפיל האסייתי הוא בעל החיים היבשתי השלישי בגודלו (אחרי שני מיני הפיל האפריקני). הם צורכים עד כמאתיים ק"ג צמחייה ליום על מנת לשרוד. תוחלת החיים של הפיל האסייתי עשויה להגיע לכ-80 שנים. מהירות התנועה של הפילים האסייתים מגיעה עד 40 קמ"ש.

הגובה של פיל אסייתי מגיע עד לכ-3.5 מטרים, ומשקלו עשוי להגיע לכ-5 וחצי טון (קטן מהפיל האפריקני בכחצי טון). נקבת הפיל האסייתי חסרת חטים. צבע הפיל האסייתי הוא בין חום לאפור. לפיל האסייתי בקצה החדק זיז (כמעין אצבע) אחד, לעומת הפיל האפריקני שלו שני זיזים.

משך הריון הפילות האסייתיות הוא 22 חודשים. משקל הגור הנולד מגיע ל-90 ק"ג.

הפיל האסייתי נפוץ באזורים תחומים בדרום-מזרח אסיה. מספר הפילים האסייתים החי בטבע כיום נע בין 28,000 ל-42,000 והוא נחשב לבעל חיים בסכנת הכחדה.

הפיל היה נפוץ מהרי ההימלאיה ועד לנהר יאנגצה בסין, אך ציד והתיישבות בני האדם הביאו לצמצום תחומי המחיה. הפיל האסייתי שימש כ"טנק" בעת העתיקה ובימי הביניים - הוא היה "כלי נשק" במלחמות ונשא משאות כבדים. המשתמשים הראשונים בפילים לצורכי מלחמה היו הפרסים. במיתולוגיה ההינדית, באחד מייצוגיה הנפוצים של האלה לקשמי, אלת העושר ההודית יושבת על פרח לוטוס כאשר שני פילים רוחצים אותה בזרמי מים (סמל לגשם), ומידיה נשפכים זרמי מטבעות אל האדמה. בגני החיות בישראל כל גני החיות לוקחים חלק בתוכניות שימור בינלאומיות. גני החיות בישראל שבהם יש פילים אסייתים הם: הספארי ברמת גן, גן החיות התנכ"י והחי פארק.

גלריה