פסיכוזה

Gnome-edit-clear.svgערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פסיכוזה היא מונח מתחום הפסיכיאטריה, המתארת מצב קיצוני של אובדן חלקי או מלא של קשר עם המציאות המתבטא בפגיעה בבוחן מציאות. הפסיכוזה מאופיינת בהתנהגות הנחווית כמוזרה או חריגה ובלתי מובנת, העלולה לעורר לעתים רגשות חרדה ודחייה מצד החברה.

לפי הגדרה רחבה, חולה נפש הוא במצב פסיכוטי כאשר עקב העדר ביקורת מציאות הוא מתקשה לתפקד בחיי היום יום, מופיעות מחשבות שווא והזיות לפרק זמן של חודש לפחות, וקיימת הפרעה חמורה בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגויות הדרושות לניהול אורח חיים תקין. בתקופה האחרונה המושג "חולה נפש" הוא בשימוש יותר בפסיכיאטריה המשפטית מאשר בתחום הקליני - טיפולי.

הפרעה פסיכוטית מצביעה למעשה תמיד על קיום תפקוד לקוי של המוח באחד או יותר מן התחומים הבאים: תחושה, תפיסה, תקשורת, חשיבה, רגש או בכל התחומים האלה יחד. לפעמים הסיבות לכך ידועות ולפעמים לא.

חלק מההפרעות הפסיכוטיות מקורן "אורגני", בעיקר במחלות הגופניות או מצבי נזק גופני (למשל הרעלה, זיהום, התייבשות וכו) הפוגעים ישירות במוח.

ישנן שלוש קבוצות של הפרעות פסיכוטיות שכיחות יותר, איתן משולבות כמה הפרעות פסיכוטיות דומות מתוך הנחה שהן קשורות לסכיזופרניה, ביניהן הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות, הפרעות דלוזיות והפרעות סכיזואפקטיביות.

סוגי פסיכוזות

הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות

קיים קושי בהגדרתן, וכדי למנוע אי בהירות ובלבול נבחרו שלוש אבני בוחן בסיסיות, באמצעותן אפשר יהיה לבנות רצף אבחנתי וסדר עדיפויות באבחון, ואליהן נוספו מאפיינים נוספים.

אבני בוחן בסיסיות לאבחנה:

  1. התלקחות פסיכוטית חריפה בתוך פרק זמן של שבועיים - הכוונה למעבר מהיר וחד ממצב קליני, שאין בו סימנים פסיכוטיים, למצב פסיכוטי פעיל וברור, בתוך פרק זמן של שבועיים או פחות מזה. בזמן זה הופכים הסימפטומים הפסיכוטיים לברורים, בעוצמה הפוגעת בהיבט אחד או יותר בתפקוד היומיומי ובעבודה.
  2. סימני תסמונות טיפוסיות - לפי מדריך סיווג האבחנות האמריקאי DSM-4 - הוגדרה רק הפרעה אחת של פסיכוזה קצרת מועד. נדרשת נוכחות של אחד הסימנים החיוביים של הסכיזופרניה, כמו הזיות, מחשבות שווא, דיבור לא מאורגן, התנהגות לא מאורגנת. לעומתו, סיווג האבחנות הבינלאומי ICD-10 מרחיב את החלוקה הפנימית, המתבססת על סימנים קליניים שונים: רב הצורניים (פולימורפיים) משתנים במהירות עם או בלי סימפטומים נלווים של סכיזופרניה כמו מחשבות שווא, הזיות, והפרעות קשות בהתנהגות לא מאורגנת וחסרת שיפוט. למרות המשך הקצר של הפסיכוזה, הפגיעה ברמה התפקודית בעת האירוע ניכרת, לכן החולה זקוק להשגחה על היגיינה, אכילה, ושמירה מפני התנהגות חסרת שיפוט ומסוכנת, בה החולה עלול לגרום נזק לעצמו או לזולת, להתאבד, או להגיב באימפולסיביות למחשבות שווא והזיות.
  3. נוכחות מצב דחק חריף או היעדר מצב זה - מצב דחק חברתי חריף כמו אובדן לא צפוי של בן זוג, טראומת מלחמה, מעשי טרור ועינוי, משבר בעבודה או בנישואין. אין לכלול בכך מצבי דחק ממושכים. ברוב המקרים יש קשר ויחס בין גורם הדחק להתלקחות פסיכוטית. יש צורך לבירור מקיף וקבלת מידע נוסף מבני משפחה וחברים על רמת התפקוד לפני פרוץ האירוע ועל נוכחות תגובות דומות בעבר. במידה שזוהה גורם דחק יש לתאר אותו.

החלמה מלאה - תוך פרק זמן של חודשיים-שלושה, לעתים קרובות בתוך כמה שבועות ואף ימים, ההחלמה בדרך כלל טובה ומהירה. רק חולים מעטים מפתחים מצב קבוע ומתמיד של נכות.

בסיווג האמריקאי אין פירוט להפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות, כולן תחת הפרעה אחת. בשיטה הבינלאומית הסיבה לפירוט היא השכיחות של מגוון הפרעות פסיכוטיות כאלו בארצות מתפתחות.

הפרעה פסיכוטית רב צורנית חריפה

הפרעה זו באה באופן פתאומי, כשהיא סוערת ומשתנה במהירות מעת לעת וקצרת מועד.

אבני בוחן בסיסיות לאבחנה:

  1. אבחנה חדה: הפסיכוזה מתפתחת במהירות ובדרמטיות ללא התראה מראש, מגיעה לשיאה בתוך ארבעים ושמונה שעות או בתוך כמה ימים, עד שבועיים. משך ההפרעה קצר ונמשך עד חודש, ולאחריה קיימת הבראה מלאה.
  2. התסמונת הקלינית: ההפרעה מתבטאת במחשבות שווא ובהזיות מכמה סוגים. המצב הרגשי משתנה מעת לעת ועוצמתו אינה קבועה, והוא בא לידי ביטוי בסערה רגשית של שמחה והתעלות או בחרדה וברגזנות. הסימפטומים האלה משתנים גם באופיים וגם בעוצמתם מיום ליום או במהלך אותו היום.
  3. גורם דחק מקדים: גורם דחק קיים רק בחלק מהמקרים. ההפרעה אופיינית בדרך כלל לאנשים צעירים, שאין בהם עדות להפרעות נפשיות בעבר.

הפרעה פסיכוטית חריפה דמויות סכיזופרניה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרעה סכיזופרניפורמית

מתפתחת בתוך פרק זמן של עד שבועיים ממצב לא פסיכוטי למצב פסיכוטי חריף וברור. כאן הסימפטומים יציבים יותר וקבועים, וממלאים אחר אבני הבוחן של סכיזופרניה, אם כי קיימת דרגה מסוימת של אי יציבות ורב גוניות רגשית.

ההבדל המרכזי מסכיזופרניה נעוץ במשך ההפרעה. לפי הסיווג הבינלאומי נדרש מהלך שלא עולה על חודש ימים עד להבראה מלאה, אחרת יש לשנות את האבחנה לסכיזופרניה. חולה יאובחן כסובל מסכיזופרניה כבר לאחר חודש של מהלך מחלה.

לפי המיון האמריקאי, המעדיף לשמור על המונח הישן של הפרעה סכיזופרניפורמית, ההפרעה תאובחן על פי משך של פרק זמן העולה על חודש ימים, אך נופל משישה חודשים. חולה בסכיזופרניה יאובחן רק אחרי שישה חודשים ממועד תחילת ההפרעה הנפשית, תקופה הכוללת בתוכה את משך הסימנים המקדימים פרודרומלים והשרידים רזידואלים.

הפרעה פסיכוטית דלוזיונלית חריפה

הפרעה סוערת, המתחילה בפתאומיות בעקבות אירוע דחק פסיכו-חברתי רב משמעות, המשפיע קשות על האדם, הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלו. האירוע יכול להיות אובדן אובייקט אהבה, טראומת מלחמה וכדומה. תיתכן התלקחות גם ללא מצב דחק. ההתקף פורץ בדרך כלל בגיל צעיר. ההתקף פורץ בצורה חריפה או תת-חריפה, בטווח של כמה ימים עד שבועיים מאירוע דחק.

ההתקף החריף כולל סערה רגשית קיצונית, המתבטאת בעליות ובירידות בעוצמה ובמעברים חדים מרגש לרגש, כמו דיכאון, התרוממות, חרדה, מבוכה ובלבול. הסימפטומים הפסיכוטיים הנלווים הם הפרעה קשה בצורת החשיבה, עם רפיון אסוציאטיבי ופגיעה בקוהרנטיות. מחשבות השווא וההזיות יציבות יחסית, וחייבות להיות נוכחות רוב הזמן מאז הוגדר המצב כפסיכוטי חד משמעית.

משך ההתקף החריף קצר יחסית - משעות עד שבועות, ונדיר שהוא ימשך יותר מחודש ימים. החלמה מהירה באה בדרך כלל כעבור שלושה חודשים. הפרוגנוזה טובה ורמת התפקוד הכללית חוזרת לזו מלפני המחלה. עם זאת החולה עלול לסבול עוד תקופה מדיכאון קל והערכה עצמית ירודה.

אם מחשבות השווא והזיות מתמידות יותר משלושה חודשים, יש לשנות את האבחנה.


הפרעה דלוזיונלית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרעה דלוזיונלית

הפרעה נפשית, המסווגת כסוג מסוים של הפרעה פסיכוטית, ולמעשה הנה מחשבת שווא של אדם (דלוזיה), למשל מחשבות רדיפה, ארוטומאניות, מחשבות גדלות (בשפה עממית- שגעון גדלות) וכדומה. זוהי אינה סכיזופרניה, והדלוזיות אינן ביזאריות בתוכנן, כלומר מדובר במחשבות ואמונות אשר יכולות להתקיים במציאות. כמו כן התפקוד היומיומי אצל מרבית חולים אלו הינו שמור יחסית. כמחצית מן החולים מחלימים בטווח הארוך, 30% נותרים ללא הטבה במצבם. הטיפול התרופתי המקובל הינו טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות, פסיכותרפיה ובמידת הצורך- אשפוז.


הפרעה דלוזיונלית מושרית

זוהי הפרעה פסיכוטית של שני אנשים או יותר, השותפים לאותה מערכת של מחשבות שווא, תומכים זה בזה ומחזקים זה את זה במחשבות אלו.

אנשים אלו חיים בקרבה רגשית במשך תקופה ארוכה, אך חיים בבידוד וניתוק מהסביבה החברתית והתרבותית שסביבם. למעשה רק אדם אחד מבין השניים סובל מהפרעה פסיכוטית אמיתית, ומחשבות השווא שלו מושרות בזולת. צריכה להיות הוכחה שהמחלה המקורית החלה לפני התפתחות המחלה המשותפת המשנית בבן זוג המושרה, שלא הראה קודם סימני מחלה. החולה המשרה הוא הדומיננטי, והוא סובל לרוב מסכיזופרניה ממושכת מלווה במחשבות שווא של רדיפה או גדלות. לעתים הוא סובל מהפרעה אפקטיבית בחומרה פסיכוטית, מלווה במחשבות שווא.

בן הזוג הקולט הוא פסיבי, תלותי ומושפע מהחולה, עקב יחסי הקרבה ביניהם. לרוב בן הזוג המושרה היא אישה. ההפרעה הפסיכוטית בבן הזוג המושרה אינה יכולה להיות מוסברת על ידי סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

ההפרעה יכולה להתפתח בכל גיל, ומהלכה הוא כרוני. חומרת הליקוי בבן זוג המושרה פחותה מזו של החולה המקורי. כאשר בני הזוג נפרדים, בן זוג המושרה יוצא מהמצב החולני ומוותר על מחשבות השווא. לאחר ההפרדה ההחלמה לעתים היא מהירה ולעתים איטית.

הטיפול בהפרעה מתמקד בשני בני הזוג, תוך כדי הפרדה זמנית ביניהם עד לשיפור מצב החולה הראשוני.

הפרעה סכיזו-אפקטיבית

מאפיינים לאבחנה בהפרעה זו הם סימפטומים סכיזופרנים חד משמעים ובולטים, לצד סימפטומים אפקטיביים חד משמעים ובולטים, בעת ובעונה אחת או תוך ימים ספורים זה מזה במהלך אותה אפיזודה של המחלה. עם זאת, החולה לא ממלא אחר כל אבני הבוחן לא של סכיזופרניה ולא של הפרעה אפקטיבית. כאשר מדובר באפיזודה הכוונה לתקופת הזמן בה קיימים סימפטומים פעילים של ההפרעה, כולל גם סימנים שליליים, עד להחלמה מהירה. תחילת המחלה בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה. מהלך המחלה מתאפיין בגלים חוזרים, חלקם סכיזו־דיכאוניים או סכיזו־מאניים וחלקם אפקטיביים מעורבים וסכיזופרניים. התפקוד המקצועי ירוד, הקשרים החברתיים מצומצמים, רמת ההשגחה האישית נמוכה והסיכון להתאבדות גבוה. קיים סיכון לפתח תסמונת של דיכאון חמור ותלות באלכוהול וסמים. ההפרעה מצויה יותר בקרב נשים, אצל הצעירים שכיח הטיפוס הדו-קוטבי, אצל קשישים שכיח הטיפוס של דיכאון.

  • גל סכיזו־מאני: קיימים סימפטומים סכיזופרנים ומאניים מעורבים באותו גל חריף של המחלה. המצב המאני מאופיין בסימפטומים הבאים: מצב רוח מרומם, פעילות אנרגטית מופרזת, לעתים רגזנות ותוקפנות, הערכה עצמית מוגזמת, מחשבות יחס ומחשבות שווא של גדלות, קשיי ריכוז וירידה בעכבות חברתיות. חולים יכולים לתאר שהמחשבות שלהם משודרות או מופרעות מבחוץ, או שכוחות זרים רוצים להשתלט עליהם. הם יכולים לדווח שהם שומעים קולות מסוגים שונים המבטאים מחשבות מוכרות ולא רק מחשבות גדולות ורדיפה. מהסימפטומים הסכיזופרניים נדרשות לפחות שתי קבוצות סימפטומים עיקריים, כמו מחשבות שווא של רדיפה, שליטה או שידור מחשבות והזיות שמיעה. במהלך המחלה יכול להיות גל אחד או יותר. ההחלמה מהירה והפרוגנוזה טובה.
  • גל סכיזו־דיכאוני: המצב הדיכאוני מאופיין בסימפטומים מרכזיים כמו: דיכאון, רגשות אשמה, חוסר ריכוז, חוסר אונים, חוסר תקווה, חוסר מרץ, חוסר תיאבון, נדודי שינה ומחשבות אובדניות. מהסימפטומים הסכיזופרניים נדרשות לפחות שתי קבוצות סימפטומים עיקריים, כמו מחשבות שווא של שידור מחשבות ושליטה על ידי כוחות זרים, מחשבות שווא של רדיפה והזיות שמיעה משפילות הנותנות הוראות, צווים ואיומים אפילו לרצח. ההתקף נוטה להיות ממושך יותר ובעל פרוגנוזה פחות טובה.