פרדוקס העורב

עורב שחור

פרדוקס העורב הוצג על ידי הפילוסוף קרל המפל בשנות הארבעים של המאה העשרים והוא בא לערער על השיטה האינדוקטיבית הנמצאת בבסיסם של מדעי הטבע, שבה המדען קובע כללים (חוקי טבע) באמצעות הכללה של תצפיות שהוא עורך. הפרדוקס, שהוא למעשה כשל לוגי, מניח כי שתי תאוריות ("כל העורבים שחורים" ו"כל הדברים לא-שחורים הם לא-עורבים") הן לכאורה שקולות זו לזו, לכן יכולות לכאורה לסייע אחת לשנייה, דבר שאינו מדויק.

כשל לוגי זה, מניח שצפייה בעצים ירוקים, סוסים לבנים וכובעים אדומים (ודברים נוספים שאינם עורב שחור), מגדילה, מבחינה לוגית, את הסבירות לאמיתות הטענה שכל העורבים שחורים. זאת למרות שאינטואיטיבית, אין קשר בין התצפיות לבין הטענה.

היסק על ידי הכללה

היכולת להגדיר תופעות ולזהות בהן סדר, מבוססת על מנגנון הכרתי פשוט יחסית: אם אנחנו מבחינים בתופעה החוזרת ונשנית, אנחנו נוטים לשער שמדובר בתופעה כללית. כל הישנות של התופעה מחזקת את ביטחוננו בהשערה. לעומת זאת, חריגה מהתופעה תביא אותנו להבנה שהיא שגויה, דבר שיביא אותנו לנסות ולהעלות השערה חדשה, המתאימה לתצפית. עם זאת, ההיסק שאנו עושים בעקבות הכללה, עלול להיות שגוי, ולכן עלול להביאנו למסקנות שגויות.