פרנץ שוברט

Disambig RTL.svg המונח "שוברט" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שוברט (פירושונים).
פרנץ פטר שוברט Franz Peter Schubert
Franz Peter Schubert
Franz Schubert.jpg
לידה31 בינואר 1797
וינה, אוסטריה
פטירה19 בנובמבר 1828 (בגיל 31)
וינה, אוסטריה
תקופה/זרםקלאסית, רומנטית
מספר יצירות ידוע[1]1047
חתימהחתימת פרנץ שוברט

פרנץ שוברטגרמנית: Franz Peter Schubert;‏ 31 בינואר 1797 - 19 בנובמבר 1828) היה מלחין אוסטרי. מבין יצירותיו המפורסמות: הסימפוניה השמינית "הבלתי גמורה", הסימפוניה התשיעית, חמישית "דג השמך", רביעית כלי קשת "העלמה והמוות", מחזור שירים "הטוחנת היפה" ופנטזיה בפה מינור לפסנתר בארבע ידיים.

חייו

שוברט נולד למשפחה מוזיקלית ואביו שהיה מנהל בית ספר, טיפח במיוחד את הנגינה בצוותא. את ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו, אשר לימד אותו לנגן בכינור ומאחיו הבכור ממנו למד לנגן בפסנתר. שוברט למד מוזיקה בילדותו ובגיל 10 התקבל לבית הספר של הכנסייה הקיסרית כנער מקהלה בקול הסופרן, שם חי בתנאי פנימייה, המשיך בלימודי המוזיקה וגם למד תאוריה ונגינה בעוגב. באותה שנה זכה במלגת לימודים בבית הספר שליד הכנסייה המלכותית. בבית ספרו היה כנר, ועד מהרה הפך לכנר ראשי ומפעם לפעם, כשנעדר מנצח התזמורת, אף מילא את מקומו. בשנים אלו התמסר שוברט גם למוזיקה קאמרית ובסתר החל לחבר את יצירותיו הראשונות – קטעי פסנתר ל-4 ידיים, 3 רביעיות כלי קשת, מספר פתיחות ואופרטה בלתי גמורה.

בשנת 1813 עזב את בית הספר, והמשיך ללמוד באופן פרטי אצל אנטוניו סליירי. במקביל רכש גם את מקצוע ההוראה, ובשנת 1814 שימש מורה עזר בבית הספר של אביו, משרה בה החזיק עד 1818.

השנים בהן עסק בהוראה היו גם שנים פוריות בהלחנה. בשנים 18131815 חיבר שורה ארוכה של יצירות נעורים, בהן 5 רביעיות כלי קשת, 3 מיסות, 3 סימפוניות ואופרה ראשונה.

פרנץ שוברט

ב-1814 הלחין את "גרטכן ליד הכישור" לטקסט מתוך המחזה פאוסט מאת גתה – שיר המציין אחד השיאים בתולדות ה"ליד" (השיר הגרמני האמנותי). במהלך השנה העוקבת הלחין למעלה מ-150 שירים אחרים, ביניהם "שר היער", "ורד בר" ואחרים.

בשנים 1816-7 התגורר שוברט בבית ידידיו, התמסר להלחנה וכתב את הסימפוניה הרביעית בדו מינור ("הטרגית"), ואת החמישית בסי במול מז'ור, מיסה רביעית ומספר סונאטות וקטעים אחרים לפסנתר.

בשנת 1818 עזב את ההוראה ומאז חי חיי אמן ללא פרנסה קבועה ועבר לגור עם המשורר מאיירהופר. הוא הלחין במהירות רבה ועד שנת 1820 הספיק לחבר מעל 500 יצירות.

בשנת 1822, בהיותו בן 25, לקה במחלת העגבת, שהביאה אותו לכדי ייאוש ודיכאון, שנבע גם מכישלונו בתחום האופרה, אך לא פגעה בכושרו היצירתי.

מסיבות כלכליות נאלץ לשוב ולשמש מורה למוזיקה בבית אסטרהאזי בעונת הקיץ של 1823-4.

שנותיו האחרונות של שוברט (1827-8) היו פוריות במיוחד, ובהן הוציא מתחת ידיו שורה ארוכה של יצירות מופת, בהן מחזור השירים "מסע החורף" שנחשב לאחד משיאי הלידר ואת הסימפוניה מס' 9 בדו מז'ור ("הגדולה").

שוברט מת ב-19 בנובמבר 1828, בן 31. סיבות המוות היו ככל הנראה העגבת ומחלת הטיפואיד.