צבא מצרים העתיקה

פרעה רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש

הצבא המצרי בתקופה העתיקה הורכב משני חילות עיקריים - החי"ר שהתחלק לקל ולכבד ומרכבות. את שריון הקשקשים והמרכבות קיבלו המצרים מיריביהם החיקסוס.

הממלכה העתיקה והתיכונה

לפני פלישת החיקסוס אין לנו הרבה עדויות לגבי הצבא היבשתי המצרי. עיקר הצבא הושתת על הצי שפעל בנילוס ורוב מסעי המלחמה התנהלו בצמוד לנתיב הנהר. הצי נהנה מעמד הבכורה יחסית לצבא היבשה והפיקוד עליו נמסר לעתים קרובות לנסיכים מבית המלוכה. ידוע שלא היו להם פרשים או מרכבות. הצבא כלל חיל רגלים קל וכבד. החימוש העיקרי של החי"ר הכבד הייתה החנית ואילו החי"ר הקל חומש בקשתות. בממלכה התיכונה, הקשתים היוו לפחות מחצית מהצבא. מצרים הייתה מחולקת ל"נומים" או שבטים. כל נום היה צריך לספק מספר מגויסי חובה. בנוסף למיליציה זו, המצרים גייסו הרבה שכירי חרב בעיקר מלוב ונוביה.

הצבא אורגן בשיטה העשרונית עם יחידות בנות 100, 600, 1000, 2000 ו-3,000 איש. הצבא כלל ככל הנראה בין 10,000 ל-13,000 חיילים שהיו מחולקים לשני גייסות גדולים בני 5,000 לוחמים כל אחת ומשמר אישי של המלך. הגייסות קיבלו את שמות האלים, כך גייס הראשון היה גייס רע והשני גייס אמון. החיילים שגויסו נשארו לשרת בצבאו של פרעה עד יום מותם. עד כמה שידוע לנו הם לא ניהלו מסעות כיבושים והתרכזו בבעיות הפנים. כל זה השתנה לאחר פלישת החיקסוס.

החיקסוס הצליחו להביס את המצרים בעזרת המרכבות ושלטו במדינה כ-150 שנה (בין המאה ה-18 למאה ה-16). גירוש החיקסוס פתח תקופה חדשה בתולדות מצרים - הממלכה החדשה.