קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Emperor charles v.png
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מדינההאימפריה הרומית הקדושה
ספרד
תאריך לידה24 בפברואר 1500
מקום לידהגנט, רוזנות פלנדריה Generieke vlag van Vlaanderen.svg
תאריך פטירה21 בספטמבר 1558 (בגיל 58)
מקום פטירהיוסטה, ממלכת ספרד Flag of Cross of Burgundy.svg
מקום קבורהקריפטת מנזר אל אסקוריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
דתהכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוגאיזבלה, נסיכת פורטוגל
שושלת בית הבסבורג
אבפליפה הראשון, מלך קסטיליה
אםחואנה הראשונה, מלכת קסטיליה
צאצאיםפליפה השני, מלך ספרד
מריה מספרד
חואנה מספרד
קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך גרמניה, מלך איטליה
תקופת כהונה28 ביוני 151927 באוגוסט 1556 (37 שנים)
הקודםמקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הבאפרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
ארכידוכס אוסטריה
תקופת כהונה12 בינואר 151928 באפריל 1521 (שנתיים ו-15 שבועות)
הקודםמקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הבאפרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מלך ספרד
תקופת כהונה23 בינואר 151616 בינואר 1556 (40 שנים)
הקודםחואנה הראשונה, מלכת קסטיליה
הבאפליפה השני, מלך ספרד
אדון הולנד ודוכס בורגונדיה
תקופת כהונה25 בספטמבר 150625 באוקטובר 1555 (49 שנים)
הקודםפיליפ הרביעי, דוכס בורגונדיה
הבאפיליפ החמישי, דוכס בורגונדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט האצולה של קרל ה-5

קרל החמישי (24 בפברואר 1500 - 21 בספטמבר 1558) היה מלך ספרד בשנים 1516-‏1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1519-‏1556. אביו היה פיליפ "היפה", בנם של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ומארי, דוכסית בורגונדיה. אמו הייתה חואנה "המשוגעת" מקסטיליה, בתם הבכירה של "המלכים הקתוליים", פרננדו השני, מלך אראגון ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. קרל ירש מהם נחלות רבות, ובתקופתו כונתה ממלכתו "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".

חייו

שנותיו הראשונות

קרל נולד ב-24 בפברואר 1500, בגנט שבפלנדריה, וחי עד 1517 בארצות השפלה. מורהו באותן שנים היה אדריאן מאוטרכט, לימים האפיפיור אדריאנוס השישי. קרל ירש את ארצות השפלה ואת פראנש-קונטה ב-1506, לאחר מות אביו.

ב-1516, לאחר מות סבו מצד אמו, פרננדו השני, ירש קרל את אראגון, נווארה, נאפולי, סיציליה, סרדיניה ואמריקה הספרדית, ובנוסף הפך למלך קסטיליה במשותף עם אמו חואנה. למעשה, ירש קרל את ממלכת ספרד המאוחדת (אף כי השם ספרד התייחס באותה תקופה לכל חצי האי האיברי, כולל פורטוגל שלא הייתה בשליטתו) ואת מושבותיה.

זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון עורר קרל מורת-רוח בקרב אצילי קסטיליה. הללו התנגדו לאילוצם להשתתף במימון מלחמותיו של מלכם הרחק מספרד, וכן להעדפתו לאייש את המשרות הבכירות בספרד בפלמים, במקום בבני האזור. בעקבות זאת התמרדו האצילים נגד קרל, ב מלחמת הקהילות של קסטיליה.

ב-1519, לאחר מות סבו מצד אביו, מקסימיליאן הראשון, ירש קרל את נחלות בית הבסבורג שבאוסטריה, וב-28 ביוני באותה שנה נבחר להיות קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

קרל נשא לאישה את דודניתו, איזבלה, נסיכת פורטוגל, שאחיה, ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל, נישא זמן קצר לפני כן לקתרינה, אחותו של קרל.

המלחמות נגד צרפת והרפורמציה

אחד מהסכסוכים הבולטים של קרל היה נגד צרפת ושליטיה, פרנסואה הראשון ובנו, אנרי השני. המלחמות גבו משאבים רבים מקרל החמישי ומממלכתו, אך בסופו של דבר הובילו להצלחה, לא מעט בשל עוצמתו של ה טרסיו הספרדי ומדיניותם של שריו מרקורינו גטינרה ו פרנסיקו דה לוס קובוס אי מולינה.

קרל נלחם בצרפת פעמים רבות במסגרת המלחמות האיטלקיות, שהראשונה שבהן הייתה ב-1521 בצפון איטליה. ב-1525 כבש מידי הצרפתים את מילנו ואת פראנש-קונטה, לאחר ניצחונו בקרב פאביה. הוא הכריח את פרנסואה הראשון, מלך צרפת, שאותו שבה במלחמה, לחתום על הסכם מדריד, שבו נכתב כי צרפת מוותרת על תביעותיה לצפון איטליה. עם זאת, לאחר שחרורו הורה מלך צרפת לפרלמנט לחזור בו מההסכם, כיוון שחתם עליו תחת לחץ. הצרפתים מצידם חתמו על ברית עם האימפריה העות'מאנית. הסולטאן סולימאן הראשון הצליח אכן במהלכיו הצבאיים נגד האימפריה הרומית הקדושה וכבש את הונגריה לאחר קרב מוהאץ'. ההתקדמות העות'מאנית נעצרה רק עם כשלונם ב מצור על וינה ב-1529. באותה שנה חתם קרל על הסכמים עם מלך צרפת ועם האפיפיור, לפיהם צפון איטליה ייוותר ברשותו.

ב-1527, במסגרת המלחמות האיטלקיות, השתלט קרל על רומא, ובעקבות זאת הפך האפיפיור קלמנס השביעי לעושה דברו. כך, בין היתר, גרם לאפיפיור להתנגד לגירושיו של הנרי השמיני, מלך אנגליה, מקתרינה מאראגון, שהייתה דודתו של קרל.

קרל זימן את מרטין לותר ל ועידת וורמס, שם נצטווה האחרון לחזור בו מדעותיו. לאחר שסירב, הוציא קרל אותו ואת מאמיניו מחוץ לחוק, אך לא הצליח להכחיד את הפרוטסטנטיזם. ב-1546 החלה מלחמת הדתות בגרמניה, הקרויה המלחמה השמלקלדית. קרל ובעלי בריתו הקתולים נלחמו כנגד אנשי ברית שמלקלדן הפרוטסטנטית, בראשות הקורפירסט יוהאן פרידריך מסקסוניה והרוזן פיליפ מהסה, אשר נסתיימה בניצחונו של קרל ב-1547.

המלחמות נגד האימפריה העות'מאנית

במשך כמה שנים נלחם קרל נגד סולימאן המפואר, סולטאן האימפריה העות'מאנית ובעושי דברו. כך למשל נלחם בשודד הים ח'יר א-דין "ברברוסה" שכבש את תוניס והשתלט על מרחבי הים התיכון. ב-1536 פלש קרל לתוניס באמצעות צי ספרד ואיטליה בפיקוד האדמירל של ג'נובה, אנדריאס דורייה, וזכה לניצחון מוחץ. כמה שנים מאוחר יותר התמקם ח'יר א-דין באלג'יר וב-1541 כאשר יצא קרל להילחם בו שם, התחוללה סערה גדולה בים אשר שמה לאל את המסע. קרל נאלץ לחזור לאיטליה עם אבדות כבדות ומבלי שהשיג מטרה כלשהי.

שנותיו המאוחרות

ב-1556 ויתר קרל על השלטון בכל האזורים בהם שלט ופרש למנזר. אחת הסיבות המשוערות לפרישתו היא מחלת השיגדון ממנה סבל. את האימפריה הספרדית הוריש לבנו פיליפ, ואת האימפריה הרומית הקדושה הוריש לאחיו פרדיננד. הוא נפטר ב-1558 כתוצאה ממחלת המלריה[1].