רמות מנשה

עננים בחורשן
רכס רמות מנשה כפי שנראה מעמק יזרעאל ליד קיבוץ הזורע. במרכז תל זריק

רָמות מְנַשֶּׁה (נקרא בעבר "רמת מנשה"[1]) הוא חבל ארץ בדרום הכרמל, בין רכס הכרמל לרכס אמיר (הרי אום אל פחם). אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך מבין שלושתם. הגובה הממוצע הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. צורתה של רמות מנשה היא מעוין והיא נתחמת על ידי עמק יזרעאל בצפון מזרח, נחל תות, נחל יקנעם (ואדי מילק) בצפון מערב - מפריד בין רמות מנשה להר הכרמל, נחל עירון (ואדי ערה) בדרום מזרח - מפריד בין רמות מנשה לרכס אמיר, ובקעת הנדיב בדרום מערב.

מבנה גאולוגי

מבחינה גאולוגית אזור רמות מנשה הוא קער בין רכס הכרמל לרכס אמיר, המורכב מסלעי גיר קשה ודולומיט מתקופת הקרטיקון העליון. בניגוד אליהם, רוב הקרקע ברמות מנשה עשויה מקירטון מאוחר יותר - מתקופת האאוקן, סלעים אלו רכים ואטומים יותר ולכן הנוף ברמות מנשה הוא פחות מצוקי ומחורץ ויותר גבעי. בחלקן המזרחי של רמות מנשה, בקרבת קיבוץ מגידו, ניתן למצוא גבעות געשיות מתקופת הפליסטוקן.