שא-נור

שא-נור (יישוב לשעבר)
SA-NUR FROM 669.JPG
ההתנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש
מדינהישראלישראל  ישראל
מחוזיהודה ושומרון
שפה רשמיתעברית
תאריך ייסוד1977
סיבת נטישהתוכנית ההתנתקות
תאריך נטישהאוגוסט 2005
דתיהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר60 משפחות (2005)
קואורדינטות32°20′13.6″N 35°12′6.72″E / 32°20′13.6″N 35°12′6.72″E / 32.337111; 35.2018667
אזור זמןUTC +2
שא-נור בשנת 1978

שא-נור הייתה התנחלות בצפון השומרון, צפונית-מערבית לכפר ג'בע. שמה הוצע על ידי הפזמונאית נעמי שמר, בעקבות הכפר הפלסטיני סנור, השוכן צפונית-מזרחית לו. שא-נור פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך השליטה הביטחונית במקום נותרה בידי צה"ל.

היסטוריה

בשנת 1977 עלה לקרקע הגרעין הדתי "דותן", שביקש להקים התנחלות בצפון השומרון. אנשי הגרעין התגוררו בתחילה במבנה ישן ששימש בעבר את משטרת המנדט ובקרוואנים, ואחר כך קיבלו אישור ליישוב קבע. לאחר שחלפו שנתיים הקימו אנשי הגרעין את מבוא דותן, וגרעין חילוני של תנועת ההתיישבות העובד הלאומי עלה למקום. בשנת 1984 עלה גרעין שלישי למקום, הפעם של אמנים, רובם עולים מברית המועצות, וההתנחלות הפכה למעשה לכפר אמנים. בשנת 1987 הוקם היישוב שא-נור באופן רשמי. בסוף שנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, והאמנים החלו נוטשים את המקום. כדי לחזק את ההתנחלות, הצטרפו אליה עשרות משפחות דתיות, ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. לפני ההתנתקות התגוררו ביישוב כ-60 משפחות, והיו בו גן ילדים, מעון יום, ספרייה ובית כנסת.

היישוב נבנה על גבעה במרכזה של בקעת סאנור, העשירה בגידולי דגנים וחקלאות מישורית. החקלאות המישורית אינה מצויה לרוב בשומרון, המאופיין על ידי גידולי גפנים וזיתים. הגבעה חולשת על שדות נרחבים, אך נמוכה מכל ההרים שמקיפים אותה. כיוון שהשטח עצמו מישורי למדי, מאפשרת הגבעה תצפית טובה על האזור כולו ממרכזו, ובשל כך נבחרה על ידי הטורקים כמקום לבניית מצודת משטרה להגנה על מסילת השומרון שעברה בסמוך, שעמדה במרכז היישוב. המצודה נותרה בשלמותה והיוותה את המרכז הקהילתי של שא-נור.

בשנת 2005, לקראת פינוי ההתנחלות במסגרת תוכנית ההתנתקות, הצטרפו להתנחלות תושבים נוספים, בהם חבר הכנסת אריה אלדד (שיצא ממנה למסע מחאה נגד ההתנתקות), ו-25 תלמידים מישיבת ניר שבקריית ארבע.