שביט

השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו כפי שצילמה אותו ב-2014 הגשושית רוזטה המקיפה אותו
הדגמת מסלול טיפוסי של שביט

שביט, או כוכב שביטאנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעתים רחוקים מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.

השם העברי "שביט" ניתן לגופים שמיימיים אלה, ככל הנראה, בשל הדמיון שמצאו חכמינו בין ה"זנב הארוך" שלהם לענף דק, אשר נקרא בעברית מקראית ובלשון חז"ל "שבט"[1]:

... ורש״י פירש, "כוכב היורה כחץ ברקים ממקום למקום וארך כשבט שהוא יורה ונראה כמי שפותח רקיע", ר"ל מטאורים. ובאופן דומה לזה פרש "הערוך" "הכוכב הנראה בשמים מנתר ממקום למקום כאדם השובט בשבט ומורידו על התינוק שמתרה בו, לפיכך נקרא שביט...

כוכב השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי עשר שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם בעין בלתי מזוינת.

לכוכבי השביט נקשרו אמונות שונות.

חקר כוכבי השביט מאפשר להבין כיצד נוצרה מערכת השמש, היות שהם מכילים חומר שנותר ללא שינוי מאז היווצרותה.

נכון לנובמבר 2014, מוכרים 5,253 שביטים מחזוריים.

הרכב

שביט הוא גוש קרח. הקרח מורכב לרוב ממים קפואים בתוספת גזים קפואים ובתוספת גרגרי אבק בגדלים שונים, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים, בעגה קוראים להרכב זה "קרח מלוכלך", להבדיל מקרח נקי, המורכב ממים קפואים, לעתים בתוספת גזים קפואים.

כששביט נמצא רחוק מהשמש הוא אינו סופג קרינה בכמות מספקת להתכת הקרח ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד שמכונה "גרעין השביט". עם ההתקרבות לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין.

גרגרי האבק וחלקי ה"חצץ" שהיו לכודים בקרח משתחררים אף הם, אך גורלם שונה מזה של הגז. הילת השביט עשויה להגיע לקוטר של מאות אלפי ק"מ, אך כמות החומר בה דלילה למדי. הגזים בהילה נדחפים מכיווּן השמש והלאה, בגלל הקרינה וזרם החלקיקים ("רוח השמש") הנפלטים מהשמש. כך נוצר זנב השביט מהחומר שנפלט לתוך ההילה. החלקים המוצקים נזרקים מגרעין השביט במהירות של עשרות מטרים לשנייה ויוצרים זנב שני, שמושפע מקרינת השמש באופן שונה מהגזים, לכן יש שביטים שלהם זוג של זנבות.

השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים:

  • גרעין העשוי חומר קפוא (קרח, פחמן חד-חמצני ומתאן), אבק וסלעים מתכתיים, ומגיע לקוטר שבין ק"מ ספורים למאה ק"מ.
  • קומה, שהיא ענן גזי המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה. קוטר הקומה יכול להגיע ל-100,000 ק"מ.
  • זנב מרהיב, שהוא החלק המוכר ביותר של השביט, המורכב משלושה רכיבים הנוצרים מהקומה: זנב יונים חשמליים, זנב אבק וזנב גזי.