שמאי הזקן

שמאי הזקן
קבר המיוחס לשמאי בהר מירון
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע
תקופתותקופת שלטון הורדוס
דורדור חמישי ואחרון של הזוגות
בית מדרשבית שמאי
רבותיושמעיה, אבטליון
חבריוהלל הזקן
תלמידיובבא בן בוטא, רבן יוחנן בן זכאי, תלמידי בית שמאי (הדור הראשון)

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. האריך ימים כבר-הפלוגתא שלו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך לשם דבר לקפדנות ולשמרנות. עם זאת, חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב'). גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. מסכת עדויות שבמשנה מונה 30 מקרים בהם דווקא הלל היה המחמיר ושמאי המקל, אך מקרים אלה מנויים כיוצאי דופן - כלומר שבדרך כלל שמאי היה המחמיר מבין השניים.

מניחים כי עסק בבניין, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

מקום קבורתו

לפי מסורת אחת שמאי הזקן ואשתו קבורים בהר מירון, במקום המכונה על פי הערבים תושבי המקום "חורבת שמע". הקבר הוא מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות. אין סימוכין ארכאולוגיים ודאיים למסורת זו. לפי מגילת אביתר, נראה כי נקבר בדלתון, במקום שבו נקבר רבי אליהו הכהן גאון.