שמואל כץ (חבר הכנסת)

שמואל כץ
שמואל כץ
תאריך לידה9 בדצמבר 1914
תאריך עלייה1935
תאריך פטירה9 במאי 2008 (בגיל 93)
כנסות1
סיעהתנועת החרות

שמואל כץ (9 בדצמבר 1914 - 9 במאי 2008) היה עסקן הציונות הרוויזיוניסטית, לוחם באצ"ל, חבר הכנסת הראשונה, מראשי תנועת החרות, פובליציסט, ביוגרף, סופר, היסטוריון, וחוקר של זאב ז'בוטינסקי.

ביוגרפיה

כץ נולד ב-1914 ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, בנם של לובה ואלכסנדר זיסקינד כץ. בנעוריו, ב-1930, הצטרף לתנועת בית"ר. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, למד ב אוניברסיטת ויטווטרסרנד (Witwatersrand) בעירו. שימש כראש הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה) בדרום אפריקה.

ב-1936 עלה לארץ ישראל, והצטרף לאצ"ל. בשנת 1939 נישא לדוריס קפלן. באותה שנה נקרא להגיע ללונדון על ידי ז'בוטינסקי כדי לעסוק שם בענייני הסברה. הוא עמד בראש העיתון "ג'ואיש סטנדרד", וכתב לעיתון "דיילי אקספרס". ב-1946 חזר ארצה, הצטרף למפקדת הארגון, ועסק בהסברה ובקשר עם גורמי חוץ. למעשה תיפקד על תקן דובר הארגון, הוא גם כתב רבים מכרוזי הארגון שיצאו באנגלית. ב-1948 סייע בהבאת האונייה "אלטלנה" ארצה.

כץ נמנה עם מקימי תנועת החרות והיה חבר בכנסת הראשונה. כפרלמנטר היה חבר בוועדת הכנסת ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. ב-1951 עזב את עיסוקיו הפוליטיים, וייסד וניהל את הוצאת הספרים "קרני". כמו כן פרסם פרסומים רבים בעיתונות בארץ ובעולם, וכתב ספרים. ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף לתנועה למען ארץ ישראל השלמה, וכתב בביטאון התנועה. ב-1977 נקרא על ידי מנחם בגין להיות יועץ ראש הממשלה להסברה. שנה מאוחר יותר, ב-1978, פרש מתפקיד זה עקב חילוקי דעות עם בגין, בעיקר עקב כוונותיו המדיניות החדשות של בגין, שהיוו לדעת שמואל כץ סטייה עקרונית מהדרך הנכונה שאותה ביקשו להנחיל עם ניצחון התנועה. ב-1979 פרש מתנועת החירות.[1]

במאי 2001 קיבל אות הוקרה למפעל חיים מטעם המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי.

ספרו המפורסם ביותר הוא "אדמת מריבה". בספר היסטוריה זה מפרט שמואל כץ באופן עלילתי את השורשים של הסכסוך הישראלי-ערבי, את המציאות כפי שהוא הבינה אל מול הגרסאות השונות שהפיצו ומפיצים גורמים ערביים. שמואל כץ ביקש באמצעות הספר לתאר את תודעת הקשר המופלא והזיקה הלאומית העברית לארץ ישראל. הספר נלמד היום בבתי-ספר ברחבי העולם. הספר קיבל שבחים רבים ממנחם בגין עצמו ומאנשים בכל קצוות הקשת הפוליטית. ישעיהו בן פורת אמר כי הספר צריך להיות חומר לקריאת חובה בבתי הספר התיכוניים. משה שמיר כתב כי הספר חותר באופן מבריק אל שורשי הבעיות וכי נמצאים בו פרקים מלאי השראה על הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל.

נפטר ב-9 במאי 2008 בתל אביב.

Other Languages