שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט[1].

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה. סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה[1]. מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

שימושי השפה

שפה עשירה במלים וביטויים היא תופעה ייחודית לאדם הנבון, והשימוש בה חשוב בכל תחומי החיים. למשל, היא יכולה לשמש לחשיבה, תקשורת ולמידה.

חשיבה ודמיון

השפה היא כלי לחשיבה ויצירה[2]. היא מסייעת לפעולת החשיבה בכך שהיא מאפשרת שימוש בשיום של מושגים ורעיונות לצורך תהליכים קוגניטיביים כמו דיבור פנימי[3].

השפה יכולה לאפשר לאדם להפליג לעולם הדמיון, כמו במשחק סמלי בילדות או בקריאת רומן בבגרות[4].

תקשורת

השפה משמשת לצורכי תקשורת

השפה משמשת גם לצורכי תקשורת על ידי העברת מסרים מילוליים ממוען לנמען[4][3]. כל אדם שמכיר את הקולות, הסמלים והחוקים הדקדוקים של שפה מסוימת יכול ליצור משפטים, שדרכם ניתן להעביר מידע לאנשים אחרים בעלי ידע דומה באותה השפה[5]. על ידי כך היא יכולה לשמש גם ככלי חברתי[2] ליצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים. מחסום השפה נוצר כאשר אנשים או קבוצות מתקשים ליצור קשרים כאלה בגלל שהם דוברים שפות שונות.

הפקה שפתית מתייחסת להבעה של מסרים והיא יכולה להעשות בדיבור, סימון או בכתיבה. בהתאם לכך, הקליטה של השפה מתייחסת להבנה של מסרים ויכולה להיעשות בשמיעה או קריאה[1].

עם זאת, הייצוג השפתי אינו יכול לתת ביטוי לכלל הידע האנושי, משום שהוא בעל מבנה מורכב ומסועף[6]. בהתאם לכך השפה אינה מערכת הסמלים היחידה המשמשת לתקשורת אנושית. היא מתקיימת לצד תקשורת בלתי-מילולית, כמו: מערכות הבעות פנים, ריחות, תנועות, ונגיעות. עם זאת, להתפתחות התקשורת השפתית ישנה משמעות עמוקה וקובעת להתפתחות החברה והתודעה האנושית.

למידה

היכולת להשתמש בשפה ככלי תקשורתי לקליטה של מסרים וככלי מחשבתי להבנתם וארגונן הופכת אותה ליכולת משמעותית בתהליכי למידה[3].

הידע האנושי מיוצג על ידי השפה הדבורה והכתובה[6]. בעקבות זאת השפה מאפשרת לאנושות לצבור תגליות על ידי העברת הידע שנרכש מדור אחד לזה שאחריו[7]. פעולה זו מתבצעת כחלק מתהליך החינוך.

האדם המקשיב והקורא מתוודע לידע המוצג באופן שפתי ברצף לינארי מהמילה הראשונה ועד למילה האחרונה[6]. בעקבות המאפיינים הלינאריים של ייצוג ידע שפתי, תוכניות הלימודים מציגות את חומרי הלימוד באופן היררכי ולינארי בעל מטרות המוגדרות מראש[6].