תכנות מונחה-עצמים

תכנות מונחה־עצמים או לעיתים תכנות מוכוון־עצמיםאנגלית: Object-Oriented Programming, או בקיצור OOP) הוא פרדיגמת תכנות המשתמשת ב"עצמים" (אובייקטים) לשם תכנות תוכניות מחשב.

בפרדיגמה זו שמאפייניה הן מודולריות, מדרגיות ואבסטרקציה (הפשטה), מרחב התוכנה הוא למעשה מרחב של אובייקטים תכנותיים בעלי יחסים היררכיים ביניהם. כל ישות תכנותית היא מחלקה/אובייקט בעלת מאפיינים ופעולות משלה הקיימת כיחידה סגורה ועצמאית. בשיטה זו קיימת הפרדה בין המימוש הפנימי לבין הממשק החיצוני של המחלקה, בדומה לצורת העיצוב של מכשירים רבים.

הפרדיגמה מספקת למתכנת מספר דרכים לארגן ולפשט את קידוד התוכנה באמצעות כימוס (יצירת עצמים של "קופסאות שחורות"), הורשה (עצם Y יורש מעצם X ונגזרות תכונות מעצם לעצם) ופולימורפיזם (רב צורתיות שבה ניתן לשנות חלק מהתכונות הגזורות של העצם הנורש).

הפרדיגמה היוותה מהפכה בכתיבת תוכנה והחלה לשמש בפיתוח תוכנה החל מתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 ואילך, אך השימוש בפרדיגמה בשלמותה החל רק בשנות ה־90. רוב שפות התכנות המודרניות תומכות בתכנות מונחה־עצמים.

תכנות מונחה־עצמים הוא חלק מתפיסה (פרספציה) של פיתוח מונחה־עצמים, הכולל גם ניתוח מערכות מונחה־עצמים (OOA), עיצוב מונחה־עצמים (OOD) ובמידה חלקית גם בסיסי נתונים מונחי־עצמים (Object-Oriented Databases).

Other Languages
беларуская (тарашкевіца)‎: Аб’ектна-арыентаванае праграмаваньне
srpskohrvatski / српскохрватски: Objektno-orijentisano programiranje