Unix

התפתחות מערכות יוניקס ודומיהן לאורך השנים

יוניקס (סימן מסחרי רשמי UNIX®) היא מערכת הפעלה מרובת משימות ומרובת משתמשים, הנחשבת ליעילה ואמינה. דרישות המערכת הנמוכות מאפשרות להריצה גם על מחשבים חלשים יחסית. יוניקס שוכתבה ושימשה השראה למשפחה גדולה של מערכות הפעלה, ביניהן לינוקס, המהווה את הליבה של רוב שרתי האינטרנט ומרבית הציוד לניהול רשתות והעברת מידע[דרוש מקור] ומערכת ההפעלה של חברת אפל, הנקראת OS X ובמידה פחותה גם מערכות ההפעלה לטלפונים אנדרואיד iOS. יוניקס נכתבה, ברובה, בשפת תכנות עילית - שפת C, דבר שאפשר לה להיות מוסבת לארכיטקטורות מעבדים שונות, ולשרוד עם הזמן. זאת בעוד, שמערכות הפעלה מזמנה, שנכתבו ברובן בשפת סף (אסמבלי), בדרך כלל לא שרדו את המעברים לארכיטקטורות מחשבים חדשות.

היסטוריה

דניס ריצ'י וקן תומפסון, מימין לשמאל

באמצע שנות ה-60, חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שיתפו פעולה עם ג'נרל אלקטריק ומעבדות בל ליצירת מערכת שיתוף זמנים שתיקרא Multics, על פי רעיונותיו של ג'יי סי אר ליקלידר. חוקרי מעבדות בל, שהתייאשו מגודלו וממורכבותו של הפרויקט, עזבו אותו. אחד החוקרים - קן תומפסון, החליט לשכתב את מערכת Multics כך שתתאים למיקרו-מחשב PDP-7. בשנת 1970, בעקבות הצלחת הפעלת המערכת על PDP-7, קרא פיטר נוימן למערכת UNICS, אך האיות השתנה עם הזמן ל-UNIX.

בשנת 1972, כתב דניס ריצ'י את שפת C, שהייתה מבוססת על שפת תכנות בשם B, שנכתבה מוקדם יותר על ידי תומפסון. Unix נכתבה מחדש על ידי קן תומפסון ודניס ריצ'י בשפת C, והמעבר משפת סף לשפה העילית גרם למערכת להיות ניידת יותר בין סביבות מחשוב. בשנת 1974 פרסמו תומפסון וריצ'י מאמר על מערכת Unix, והוא הביא לבקשות רבות של אוניברסיטאות לקבל לידיהן עותק של המערכת ממעבדות בל. כיוון שנאסר על AT&T, חברת האם של מערכות בל, למכור מערכות הפעלה למחשבים, היא הסכימה לתת עותקים של המערכת תחת רישיון. ב-1984 פורקה החברה, ההגבלות עליה הוסרו והיא חדלה לספק את יוניקס ללא תשלום. האוניברסיטאות לימדו יוניקס, פיתחו גרסאות שונות של התוכנה והפיצו אותן. אוניברסיטת ברקלי הפיצה את BSD, ריצ'רד סטולמן החל לעבוד על גנו, ולינוס טורבאלדס פיתח את הליבה של מערכת ההפעלה לינוקס.